לוי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

1.תביעה זו הוגשה בידי אדם הטוען שהוא מנוי של חברת פרטנר תקשורת בע"מ המתגורר בקיבוץ. בתביעה נטען כי הנתבעת גבתה ממנו ביתר. בכתב ההגנה נטען, כי אין יריבות בין הצדדים וכי אין סמכות עניינית לבית המשפט לתביעות קטנות. טענת הנתבעת היא שבעל החוזה שלה אינו התובע, אלא הקיבוץ, אשר התקשר עמה עבור חבריו. מכאן, כך נטען, אין יריבות בין הצדדים. על-פי טענת הנתבעת, הצד האמיתי לחוזה הוא הקיבוץ – תאגיד – והרי תאגיד אינו רשאי לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות, כך שאין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה. נוכח מסמכים אשר צורפו לכתבי בית הדין, מהם עולה כי מבוצעים תשלומים לנתבעת באמצעות כרטיס אשראי של התובע, ביקשתי את התייחסות הצדדים לשאלת משמעותה, לענין נושא היריבות, של העמדת אמצעי התשלום של התובע במסגרת העסקה בין הקיבוץ לבין הנתבעת.

2. גם לאחר קבלת התייחסות הנתבעת לשאלה זו, אין בידי לקבוע, על סמך החומר המונח בפני כעת, כי אין יריבות בין התובע לבין הנתבעת. ראשית, ממסמכים הנחזים כמסמכי הנתבעת עולה כי הנתבעת מתייחסת לתובע כאל "לקוח" וכאל "מנוי". שנית – ומבלי להביע דעה לכאן או לכאן בענין סיכויי התביעה דנן לגופה – גם בהנחה שהחוזה העיקרי בענייננו הוא חוזה בין הנתבעת לבין הקיבוץ, מגוון עילות אזרחיות עשויות לעלות בעקבות כך שפלוני מעמיד אמצעי תשלום במסגרת עסקה בין שני צדדים אחרים. ייתכן כי אף נוצר חוזה בין מעמיד אמצעי התשלום לבין הספק – הכל תלוי בנסיבות הענין, ואין בפני בית המשפט בשלב זה הנוסח לפיו הועמד אמצעי התשלום. גם אם המסקנה היא שאין חוזה בין מעמיד אמצעי התשלום לבין הספק, לא מן הנמנע כי גבייה מאמצעי התשלום בחריגה מהחוזה בין הצדדים החוזים תקים למי שהעמיד את אמצעי התשלום עילה בדיני נזיקין ו/או בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והכל, שוב, תלוי בנסיבות הענין.

3.לאור האמור, אין מקום לעת הזו, ועל בסיס החומר שהוגש עד כה, לסלק את התביעה על הסף בגין הטענות בדבר חוסר יריבות או חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ד, 08 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: